המדריך המלא לשבעה וניחום אבלים
תוכן עניינים:
- מתי מתחילה השבעה ומתי היא נגמרת?
- בחירת מקום השבעה והכנתו
- שבעה בשבת
- שבעה בחגים
- הלכות נפוצות ומנהגי השבעה
- ניחום אבלים
- קימה משבעה ועלייה לקבר
לאחר קבורת הנפטר, על פי היהדות, מתחיל השלב הראשון והמשמעותי בתהליך האבל. שלב זה נמשך שבעה ימים, במהלכה חלים על משפחתו הקרובה של הנפטר מנהגי אבלות (הורים, ילדים, אחים/אחיות ובני/בנות זוג). הם אינם עוסקים בשגרתם הרגילה וחייהם מתמקדים בקבלת ניחומים ובאבל על הנפטר.
למנהג השבעה יש לפחות שני איזכורים בתנ"ך:
- איוב התאבל על כאבו במשך שבעה ימים בנוכחות חבריו: ”וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת, וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר, כִּי רָאוּ כִּי גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד".
- יוסף התאבל על יעקב אביו שבעה ימים: "וַיָּבֹאוּ עַד–גֹּרֶן הָאָטָד, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסְפְּדוּ–שָׁם, מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד; וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל, שִׁבְעַת יָמִים"
על פי המסורת, נוכחותם המתמדת של מבקרים ומנחמים מטרתה להקל על ימי האבל הראשונים, להשתתף בעומס הרגשי של האבלים ולעזור לו להתמודד עם האובדן. ייתכן כי בנוסף לאבל האישי תתווסף תחושת עומס עקב מנחמים רבים, אך יש הטוענים שדווקא העומס הזה עשוי להקל ולו במעט על הכאב.
אחת ממטרותיה של ניחומים היא להקל על המשפחה והקרובים במהלך השבעה. אנחנו כאן עבורכם ונשמח לסייע. כאן תוכלו לראות מה יש לנו להציע (+לינק לעמוד) מוזמנים ליצור עמנו קשר גם בטלפון \ וואטסאפ – 055-5669188
מתי מתחילה השבעה ומתי היא נגמרת?
ספירתה של תקופת השבעה מתחילה לאחר הקבורה, ועם הגעתה של משפחת הנפטר למקום השבעה. הימים במסורת היהודית נמנים משקיעת השמש ועד שקיעת השמש שלמחרת, לכן גם אם נותרו דקות ספורות של אור יום לאחר הקבורה, יום הלוויה ייחשב בתור היום הראשון של השבעה. תקופת השבעה מסתיימת בבוקר היום השביעי שלאחר הקבורה, ולכן מספיקה אף ישיבה קצרה באותו היום על מנת לסיים את השבעה ולאפשר לאבלים לעלות לקבר לאזכרת השבעה.
בחירת מקום השבעה והכנתו
- מומלץ לבחור מראש את המקום בו יושבים ולדאוג לנקיונו. לרוב כל האבלים מתאספים בבית אחד, בדרך כלל בבית הנפטר, ושוהים בו במשך תקופה זו.
- מומלץ לוודא כי קיים מיזוג\אוורור המותאם למזג האוויר, חלק מהמנחמים יגיעו מיד לאחר הלוויה. במהלך תקופת השבעה עשויים לפקוד את הבית מנחמים רבים. במידה וחלל הבית קטן מדי, ניתן לשכור אוהל אבלים ולהקימו מחוץ לבית.
- נהוג שהאבלים יושבים על מזרונים וכיסאות נמוכים יותר מאלו של המנחמים. ברשויות מסוימות ניתן להיעזר בשירותי העירייה או בגמ"ח והם יספקו כסאות ישיבה, מזרונים וציוד נוסף.
- במקרים רבים נוהגים להתפלל בבית האבלים, מפני שהאבל לא יכול ללכת לבית הכנסת בתקופת השבעה – לשם כך יש להצטייד מראש בכיפות, ספרי תודה, סידורים וסיוע במניין במידת הצורך (בית כנסת קרוב, שכנים, מנחמים).
- מומלץ לדאוג מראש לאוכל ולשתייה לבני המשפחה ולהיערך עם מוצרי המזון לפי הברכות והמנהגים המשפחתיים הנהוגים. לרוב, יגיעו המנחמים עם מזון, אך כדאי לדאוג למיחם לשתייה חמה, מים, שתיה קלה, כלים חד פעמיים ושקיות אשפה בבית בו יושבים.
- נהוג לכסות מבעוד מועד מראות, מסכי טלויזיה ופריטים בהם ניתן לראות את ההשתקפות שלנו, זאת על מנת שהאבל יוכל להתרכז באבל ולהתעלם מהופעתו החיצונית.
שבעה בשבת
- יום השבת נמנה בתוך שבעת ימי ה"שבעה". ביום זה אמנם לא נוהגים במנהגי אבלות בפרהסיה ולא נותנים לאבל ביטוי חיצוני, אולם בהיותו חלק מן השבעה, האבלים חייבים בו במנהגי האבלות אשר בינם לבין עצמם (האיסור על קיום יחסי אישות תקף גם בשבת).
- בשבת לא מנחמים אבלים, אך מותר לומר להם "שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא".
- בשבת האבלים רשאים להחליף לבגדי שבת, לקיים את מנהגיה כמעט במלואם ולהיכנס לבית הכנסת. אצל האשכנזים מקובל להיכנס לבית הכנסת באיחור, אחרי אמירת "לכה דודי" ולפני אמירת "מזמור שיר ליום השבת". הקהל נעמד על רגליו, והאבל נכנס לבית הכנסת.
שבעה בחגים
- כאשר חל חג מן התורה במהלך השבעה – ראש השנה, יום כיפור ואחד משלוש הרגלים, מסתיימת השבעה" שעה קלה לפני כניסת החג גם כאשר לא חלפו שבעה ימים.
- כאשר הלוויה מתקיימת במהלך חול המועד של פסח, מתחילה תקופת השבעה רק עם מוצאי החג.
- במקרה של חג הסוכות – מתחילה במוצאי שמחת תורה.
- חג הפורים אינו דוחה את השבעה, אך מחליפים לכבודו בגדים ויוצאים מן הבית.
הלכות נפוצות ומנהגי השבעה
- סעודת הבראה – הסעודה הראשונה במהלך תקופת השבעה, לאחר קבורת המת. על פי ההלכה, סעודה זו נערכת על ידי קרוביהם של האבלים ולא על ידי האבלים עצמם. נהוג שהמאכלים לסעודה זו כוללים מאכלים עגולים (כגון ביצים קשות, לחמניות, בייגלה, עדשים), מאכלים סימבוליים המסמלים את מחזור החיים והמוות שעובר על בני האדם.
- במהלך השבעה חלים על המשפחה האבלה מספר איסורים: איסור נעילת נעלי עור (ולכן מחליפים לנעלי בד), איסור קיום יחסי אישות, איסור גילויי שמחה וקלות דעת, איסור רחיצה וסיכת הגוף, איסור יציאה מן הבית לדברים שבשגרה ואיסור מלאכת עבודה.
- האבלים אינם מדברים בעניינים שבשגרה, למשל עבודה, לא אומרים שלום ולא מכבסים. נהוג כי המנחמים דואגים להם לאוכל ועוזרים במטלות הבית, על מנת שיוכלו להתמקד באבלם.
- על פי המסורת מתקיימות בבית האבלים שלוש תפילות החובה, שחרית, מנחה וערבית. בכל תפילה אומרים האבלים את "קדיש" האבלים. יש הנוהגים לקיים במקום השבעה לימוד תורה לזכר הנפטר, ולאחריו לומר קדיש דרבנן – גרסה מיוחדת של הקדיש הנאמרת לאחר לימוד תורה. יש המקפידים כי הלימוד יתמקד אך ורק בנושאים הקשורים באבלות.
- רבים מהאבלים מקפידים לשבת בזמן השבעה על מזרונים על הרצפה או על כיסא נמוך – זאת על מנת להיות קרובים לקרקע ככל האפשר. יש בישיבה זו מעשה סימבולי המבטא את הקושי על האובדן ואת ההתאבלות על הנפטר.
- כיסוי מראות ותמונות – נוהגים לכסות את המראות בבית האבל. כיסוי המראות מסמל את העיסוק באבל ובכאב הפנימי במקום במראה החיצוני שלנו ובדברים גשמיים
- ישנם מנהגים שהתפתחו במרוצת הדורות בעדות ובקהילות השונות: לבישת הבגד בו בוצעה הקריעה במהלך ימי השבעה, הדלקת נר נשמה ועוד.
- מנהג השבעה נשמר בחברה הישראלית ומתקיים אצל דתיים וחילונים כאחד. כל קהילה ומשפחה מתייחסת למנהגים באופן בו היא מאמינה והיחס לשבעה הוא מגוון מאוד ונע על טווח רחב הנוגע לקיום או אי קיום המנהגים וההלכות – בהתאם למסורת הנהוגה ובהתאם לרצונות המשפחה ולאמונתה. לדוגמא, בחלק מהמשפחות מקיימים תפילות ומניין בבית הנפטר ובחלק ממעטים להקפיד על כך. לעיתים קיימות גישות שונות באותה המשפחה, חלק מהקרובים מסורתיים יותר וחלק פחות, אך יש לזכור כי בהתמודדות עם האובדן ובמרכז השבעה ניצב זכרו של הנפטר ושמירה על כבודו. לא אחת אנו נדרשים לגמישות וסובלנות בתקופה זו.
ניחום אבלים
- נהוג כי המנחמים אינם פותחים בשיחה עם האבלים, אלא האבלים פונים אליהם ראשונים.
- על פי נוסח עדות המזרח, נהוג לומר בתום הניחום "מִן הַשָּׁמַיִם תְּנוּחֲמוּ".. אצל האשכנזים נהוג לומר "הַמָּקוֹם יְנַחֵם אֶתְכֶם בְּתוֹךְ שְׁאָר אֲבֵלֵי צִיוֹן וִירוּשָׁלָיִם".
- מומלץ לפזר במקום השבעה אלבומים עם תמונות יקיריכם, וכן ספר מבקרים המוקדש לתחושותיהם וזיכרונותיהם של המנחמים. במהלך השבעה עולים סיפורים רבים וזכרונות שתרצו לשמר ואין דרך נפלאה יותר מאשר אלבום ניחומים המאגד את השיתופים הללו.
- אנו בניחומים נשמח לעזור לכם ליצור אלבום ניחומים מרגש (+ לינק לעמוד אלבומים) שיילך איתכם לעד וילווה אתכם בכל רגע שתרצו. האלבום יכלול אוסף טקסטים מעוצבים מהמנחמים בשבעה וכן אוסף ניחומים דיגיטלי, כולל קטעי וידאו ותמונות – גם ממי שלא הספיק לבקר אתכם, כך שתהיו מוקפים אהבה וזכרונות מכולם!
קימה משבעה ועלייה לקבר
- ביום האחרון של השבעה, האבלים יושבים זמן קצר בלבד. לאחר מכן נועלים נעליים רגילות ונוסעים לבית העלמין. מותר להחליף את בגדי האבל לפני העלייה לקבר.
- נהוג לערוך טקס מסורתי על יד קברו של הנפטר ולומר פסוקים מתוך פרק קיט בתהילים, אותיות נשמה לפי שם הנפטר, מזמורי תהילים, תפילת "קדיש יתום" ותפילות לעילוי נשמת המת. מומלץ להכין מראש את נוסח התפילה.
- בניחומים תוכלו בקלות לקבל פרקי תהילים בקליק אחד לפי שם הנפטר. (קליק לחבילה הרלוונטית)
- לאחר קריאת מזמורים ותפילות אלו, ולפי ראות המשפחה, אפשר להוסיף נאומים אישיים וזכרונות משפחתיים, דברי שירה וקטעי קריאה שיהפכו את הטקס לאישי יותר.
- לאחר תום השבעה נמשכים מנהגי האבלות באופן חלקי בהתאם לאבלים.