Skip to Content

לשלושים הימים הראשונים מיום הפטירההכוללים בתוכם את השבעהישנם מאפיינים ייחודייםמסורותמנהגים ותפילות לזכרם ולכבודם של הנפטריםבמדריך זה תוכלו ללמוד יותר על תקופה זולאחר השבעה המשפחה האבלה ולעיתים גם החברים הקרובים ממשיכים ללוות את יקיריהםלתכנן את המצבה ולארגן טקס אזכרה נוסף בתום שלושים הימיםבטקס זהבנוסף לתפילות והמנהגים המסורתייםניתנת הזדמנות להיפרד שוב מהנפטרלקחת את הזמן ולכתוב הספדיםסיפורים וזכרונות.

אנו בניחומים יודעים שזו תקופה מורכבת ולא פשוטהאחת ממטרותינו היא להקל עליכם במהלך כל שלבי האבל ובהתמודדות עם האובדן הקשה של יקיריכםאנחנו כאן עבורכם ונשמח לסייעכאן תוכלו לראות מה יש לנו להציע (+לינק לעמודמוזמנים ליצור עמנו קשר גם בטלפון וואטסאפ – 055-5669188

תקופת השלושים ומנהגי אבלות

שלושים ימי האבל הראשונים נקראים תקופת השלושיםהספירה מתחילה מיום הקבורה ונמשכת במשך שלושים ימים רצופים לאחריהימי השלושים כוללים בתוכם את השבעהלאחריה נמשכת האבלות עד סוף תקופת שלושים הימים במידה פחותהבתקופה זו נוהגים האבלים לשוב ולצאת מהביתהם חוזרים לשגרת חייהם ולעבודתםהחזרה לשגרה עשויה להיות הדרגתיתאך אין הגבלה או איסור על חזרה לעבודה או לניהול שגרת חיים רגילה המכילה בתוכה מנהגי אבלות ייחודיים לתקופה זו.

בסיום השלושים מסתיימים מנהגי האבלות למעט ילדים המתאבלים על הורה שנפטרבמקרה זה ומשום כבוד ההוריםתקופת האבלות נמשכת שנה שלמה.

על פי מנהגי האבלות במשך השלושים אין להשתתף בשמחות ובחתונותאין לשמוע מוזיקה שמחה ובכל מקרה להקפיד על ווליום נמוך מהרגיל במהלך ההאזנהאין להסתפר ולהתגלח ואין לקנות חפציםבגדים ורהיטים המבטאים שמחה והתחדשותכמו כןלא נהוג להשתתף בטיולים ולצאת לנופש שמטרתו הנאהילדים המתאבלים על הוריהם נוהגים כאמור להמשיך במנהגי האבלות הללו במשך כל שנת האבל הראשונה.

במשך ימי השלושים ממשיכים האבלים לומר קדיש יתום בעת התפילותיש המקפידים ללכת בימים אלו לתפילה במניין גם אם בשגרת היום יום אינם מקפידים על כך.

כאשר במהלך ימי השלושים חל אחד החגים האלהראש השנהיום הכיפוריםסוכותפסח או שבועותנפסקים מנהגי האבלות בזמן החג וספירת הימים משתנה בהתאם.

חתונה במהלך ימי השלושים

ככללאין דוחים חתונה שנקבעה מחמת אבלות שלושיםבמידה והאבלים מוזמנים להשתתף בחתונה במהלך ימי השלושיםנהוג שישתתפו בחופה בלבד ולא בסעודהההשתתפות הינה חלקית על מנת שלא לצער את החתן והכלההמנהג דומה גם אצל ילדים המתאבלים על אחד מהוריהם – במשך שנה שלמה ההשתתפות בחתונות היא בחופה בלבדבמקרים יוצאים דופן כאשר מדובר בחתונה של קרובי משפחה (אחיםאחיות ולפעמים דודיםיכולים האבלים להשתתף גם בסעודהנהוג שלא להיות באולם החגיגה בזמן הריקודים והשמעת מוזיקה שמחהמתוך כבוד לנפטרים עליהם מתאבלים.

כאשר האבלים הם הוריהם של החתן או הכלה עליהם להשתתף בכל מהלך החתונה כדי שלא לפגוע בשמחה וכדי שלא לצער את בנם או בתםאף בימי השלושיםאם כי בדומה לאבלים שאינם הוריםנהוג שלא ישתתפו בריקודים.

אזכרת השלושים – העלייה אל הקבר

  • בתום שלושים ימים מיום הקבורה נוהגים על פי רוב לעלות לקבר הנפטר ולערוך טקס גילוי מצבה, הכולל את אותם הפסוקים והתפילות הנאמרים בעלייה לקבר בסיום השבעה.
  • אם יום השלושים חל בשבת, עולים אל הקבר ביום שישי שלפניו או ביום ראשון שאחריו.
  • ביום השלושים נהוג להדליק נר נשמה ולהציב אותו בבית במקום בולט, וכן מדליקים נר גם בבית הכנסת.
  • סדר תפילות לטקס האזכרה (+לינק)
  • בניחומים תוכלו בקלות לקבל פרקי תהילים בקליק אחד לפי שם הנפטר – לאבלים ולמנחמים המשתתפים באזכרה. (+לינק לעמוד מה יש לנו להציע – עם החבילות)

טקס גילוי מצבה

טקס הקמת המצבה מכונה בפי רבים גילוי מצבהלגבי מועד קיום הטקס הדעות חלוקותעל פי עדות המזרח וכן בחסידות חבד נהוג להקדים ככל האפשר את הטקס ולקיימו סמוך ליום השבעה ולפני יום השלושיםלעומתםלפי האשכנזים – טקס גילוי מצבה מתקיים ביום השלושים עם העלייה אל הקברקהילות אחרות נהגו לקיים גילוי מצבה לאחר אחדעשר חודשים ואילו המנהג המאוחר ביותר הוא לאחר שנה שלמה מהפטירהרבי עקיבא אייגר מסביר את סיבת ההמתנה בכך שהנפטר שרוי בצער עד שנה מיום פטירתו ולא ראוי לערוך בזמן זה טקס בעל חשיבות כה גדולהלצד סיבה זוהוסיף וכתב שאין צורך לקיים טקס גילוי מצבה מוקדם יותרשהרי במשך השנה הראשונה לא נשכח זכרו מהלב.

המקור הקדום למצוות הקבורה מופיע עוד בתנךבספר דברים: “לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה.” (דברים כאכג), וכן בספר יחזקאל: “וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם שָׁם קֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל גֵּי הָעֹבְרִים קִדְמַת הַיָּם וְחֹסֶמֶת הִיא אֶת הָעֹבְרִים וְקָבְרוּ שָׁם אֶת גּוֹג וְאֶת כָּל הֲמוֹנֹה וְקָרְאוּ גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג.” (יחזקאללטיא).

האם גילוי המצבה אף הוא ציווי או שמא מנהגלמעשהבעוד קבורת המת היא מצווה מהתנךהקמת המצבה היא מנהג עתיק ולא ציווי של דברי חכמים או של התורההמצבה מהווה זיכרון ומעשה סימבולי לזכרם של הנפטרים ואף על פי שאין חובה בהקמתהכמעט כולם נוהגים על פי מנהג זה.

בחלוף השנים ,יש שהוסיפו פרשנויות למנהג זהכמו למשל הישארות זכרון הנפטר בין החיים ובלבבות יקיריו (גשר החייםחלק ב‘, כד וגם רבי עקיבא אייגר).

בטקס גילוי מצבה נוהגים לומר משניות לעילוי נשמת המנוח ומספר פרקי תהיליםלאחר מכן אומרים חלק מפרק קיט שבתהילים המורכב מתתיפרקים על פי סדר האותיותשמונה פסוקים לכל אותקוראים את תתי הפרקים לפי אותיות שמו הפרטי של הנפטרלאחר מכןעל אותו עקרוןאומרים את פרקי האותיות המרכיבים את המילה נשמה“.

[כרגע לא להכניס למדריך את מה שממורקר באפור

אחרי תפילות אלו נהוג לומר אנא בכוח, אל מלא רחמים או השכבה. אם יש מניין, אומרים קדיש יתום כפי שמופיע בכל הסידורים. נא לאמת שזה הסדר הנכון) ]

טקס גילוי מצבה מכיל ברובו תכנים דתיים ועם זאתכיום ניתן לראות הרבה יותר מקומות בהם הטקס מכיל גם אלמנטים חילוניים בהתאם לרצון המשפחהיש המשלבים שירים לזכרו של הנפטר או מספרים סיפורים הקשורים לאותו אדם.

הקמת מצבה סביב חגים ומועדים מיוחדים

באופן כלליהקמת המצבה מהווה עילוי גדול מאוד לנשמת הנפטר ואין לדחותהאך במקרים מסוימים ובחגים אין מנוס מלדחות את האירוע:

  • במידה ויום השלושים חל בחנוכה ישנם הבדלים בין העדות. הספרדים נוהגים להקדים את טקס גילוי המצבה. חלק מהאשכנזים מקיימים את הטקס החנוכה, אך מקצרים את משכו, בעוד חלק אחר מהאשכנזים נוהג לדחות את הטקס לאחר חנוכה.
  • אם יום השלושים חל בחודש ניסן, על אף שלא עולים לקברים בחודש זה, עורכים את טקס גילוי המצבה מבלי להספיד. אם יש חשש שיבואו לידי בכי רב יש לדחות עד אחרי חודש ניסן.
  • במידה ויום השלושים חל ביום כיפורים – עולים לפני כיפור.
  • אם יום השלושים חל בימי חול המועד של פסח או סוכות, דוחים את טקס הקמת המצבה לאחר חג שביעי של פסח או לאחר שמחת תורה בסוכות.

(אופציה לכפתור שיוביל למדריך הבאבינתיים יש לנו מדריכים ובהמשך יהיו עוד)

בחזרה למעלה
דילוג לתוכן