שאלות ותשובות
האם קבורה עולה כסף?
ככלל, מי שנפטר בישראל (גם מי שאינם אזרחים ישראליים) וכל תושב ישראל שנפטר בחו"ל, זכאים לסל שירותי קבורה ללא תשלום במסגרת חוק הביטוח הלאומי ותקנות דמי הקבורה על פיו.
הקבורה מתבצעת על פי מקום המגורים כפי שמופיע במרשם האוכלוסין (פרטים נוספים במחשבון הביטוח הלאומי), על ידי עמותות וחברות שבהסדר עם ביטוח לאומי, למשל חברה קדישא. הדברים נכונים גם באשר לחלקות האזרחיות הפועלות לפי החוק לקבורה אזרחית חלופית, וכן לחלקות קבורה ביישובים קטנים ובקיבוצים.
ישנה הפרדה בין סל קבורה סטנדרטי במימון מלא של המדינה, לבין חריגים והסדרי קבורה מיוחדים במימון משפחת הנפטר, כגון תכריכי פשתן מיוחדים, מסלול לוויה ארוך ועוד.
אילו שירותים ניתנים ללא תשלום במסגרת סל הקבורה?
טיפול בנפטר הכולל את טקס הטהרה והלבשה בתכריכים סטנדרטיים
הקצאת חלקת קבר בהתאם לנקבע על ידי החברה המבצעת את הקבורה
העברת הנפטר ממקום הפטירה למקום הקבורה, בתחום הרשות המקומית שבה היא פועלת ובשעות העבודה המקובלות (העברה מעבר לשעות העבודה תהיה כרוכה בתשלום), וכן העברה מבית חולים הנמצא מחוץ לתחום הרשות המקומית, בתנאי שזהו בית החולים הקרוב ביותר הנותן שירותים רפואיים לתושבי הרשות שבה התגורר הנפטר.
העברת הנפטר ממקום הפטירה לשמירה בקירור לפני מועד הלוויה, זאת במידה והיישוב בו התרחשה הפטירה נמצא בתחום הרשות המקומית שבה פועלת החברה המבצעת את הקבורה ושההעברה מתבצעת בשעות העבודה המקובלות.
אילו שירותים כרוכים בתשלום?
חשוב לשים לב כי ישנם חריגים והסדרי קבורה מיוחדים אשר בגינם הוצאות הקבורה לא ישולמו על ידי המדינה, אלא במימון פרטי של משפחת הנפטר וקרוביו, כדוגמת:
מי שאינו תושב ישראל אשר נפטר בחו"ל ומעוניין להיקבר בישראל, או ישראלי השוהה בחו"ל זמן רב ואינו משמר על זכויותיו בביטוח הלאומי – אינם זכאים לקבורה בחינם.
קבורה בחלקות שהוגדרו על ידי הביטוח הלאומי כ"סגורות" או "חריגות" שנבחרו על ידי משפחת הנפטר ולא החברה קדישא.
כאשר ישנו סירוב לקבור בקבורה רוויה (קבורת קומות) ובמקומו בחירה בקבורת שדה שלא מתאפשרת ברשות המקומית אליה משויך הנפטר.
רכישת חלקת קבר מראש בחיים הינה בתשלום ומשתנה בהתאם למחירונים המשתנים מיישוב ליישוב.
כאשר מקום הפטירה ומקום הקבורה אינם באותו תחום גיאוגרפי, נדרשת המשפחה נדרשת לשלם עבור הוצאות ההובלה הנוספת ושמירת הגופה.
הסדרי קבורה מיוחדים כגון תכריכי פשתן, ארון קבורה מפואר, מסלול לוויה ארוך וכדומה – הינם בתשלום נוסף.
מה לעשות כשהפטירה התקיימה בבית?
הודעת פטירה – יש להזמין רופא או להתקשר למד"א לשם קביעת המוות והכנת הודעת פטירה חתומה על ידי רופא או פרמדיק. שימו לב: יש צורך בהנפקת ארבעה עותקים של ההודעה. כמו כן, על פי חוק, פטירה בבית מחייבת הזמנת משטרה מצד הצוות הרפואי של מד"א או מצד משפחת הנפטר.
אישור משטרה – השוטרים שיגיעו אחראים על הוצאת אישור שאין חשד לפלילים או מוות לא טבעי ואישור ויתור נתיחה. לקרובים יש זכות להתנגד לנתיחה שלאחר המוות. במקרה של חשד למוות לא טבעי, יתבצע פינוי באמבולנס למכון לרפואה משפטית באבו כביר, ללא עלות.
פינוי – לאחר החלטת ויתור על נתיחה שלאחר המוות, ימסרו השוטרים אישור בנוגע לנושא זה למשפחה. השלב הבא יהיה יצירת קשר עם נציגי חברה קדישא האמונים על פינוי הנפטר לבית לוויות או לאחד ממרכזי הקירור עד למועד הלוויה. חשוב: אחסון מהיום השני ואילך כרוך בתשלום, כמו גם חריגים נוספים כגון פטירת האדם מחוץ לתחום טיפולה של החברה הקוברת, או במידה והמשפחה מעוניינת בחדר קירור שאינו הקרוב ביותר.
אילו אופני קבורה אפשריים בישראל?
קבורת שדה –שיטת הקבורה המסורתית הנהוגה בישראל שנים רבות. הקברים נמצאים על משטח אופקי ישר, ומסודרים זה לצד זה במרחקים קבועים ובעומק הקרקע.
קבורת זוגית – מאפשרת לשני בני הזוג להיקבר זה לצד זה עם האפשרות לבניית מצבה משותפת.
קבורת מכפלה / קבורת על – מחייבת אישור של בני המשפחה לקבור קרוב משפחה נוסף באותה חלקת קבר קיימת. אין מגע עם הנפטר הראשון ולרוב קבורה זו תהיה זולה משמעותית מקבורת שדה רגילה. מעל שני הנפטרים תוקם מצבה חדשה. ישנה החרגה במקרים בהם עם תחילת החפירה מגלים שהקבר אינו עמוק מספיק מבחינה הלכתית ולכן לא ניתן להמשיך את הקבורה.
קבורת סנהדרין (קבורה בקיר) – בשיטה זו נבנים אולמות קבורה על פי כללי ההלכה היהודית. הנפטר מוכנס על גבי מיטה מיוחדת לתוך כוך שנבנה בקיר. לאחר טקס הקבורה וסגירת חלל התא בעפר מונח לוח שיש עם שם הנפטר וכיתוב מתאים. מתחת לכל מצבה ישנו מדף אבן המאפשר הנחת נרות זיכרון, פרחים וכדומה.
קבורה רמה – שיטת קבורה הדומה מאוד לשיטת קבורת שדה או לקבורה זוגית ומשפחתית, אלא שבקבורה מסוג זה מתבצעת הקבורה בכמה מפלסים במבנה רב קומות.
חשוב לשים לב כי אופן הקבורה נקבע על ידי החברה הקוברת. רצונות מיוחדים של הנפטר ובני משפחתו עשויים לדרוש תשלום נוסף.
איך בוחרים את אופן הקבורה?
בחירת מקום קבורה לנפטר יכולה להיעשות ע"י הנפטר עוד בחייו או אחרי מותו ע"י בני משפחתו. לעיתים קיים פער בין רצונו של הנפטר או של בני משפחתו, לבין היצע מקומות הקבורה.
האפשרויות העומדות בפני הנפטר ובני משפחתו הן:
-
סל קבורה ללא תשלום במימון הביטוח הלאומי, ברשות המקומית בה הנפטר הלך לעולמו ואליה הוא משויך.
-
תשלום מיוחד לחברת קבורה בהתאם לסוג ולמקום הקבורה הרצוי. במקרה זה המחירים תלויים בביקוש והיצע ואינם תחת פיקוח.
-
רכישת חלקת קבר בחיים ליחיד או לזוג במחיר המפוקח ע"י המשרד לשירותי דת.
-
החלטה על רצון להיקבר בקבר קיים של קרוב משפחה בקבורת מכפלה / קבורת על.
-
שריפת גופה.
-
קיימת האפשרות לבחור בין קבורה דתית מסורתית לבין קבורה אזרחית – למשפחות שלא מחויבות למסורת הדתית.
איך קובעים היכן ייקבר הנפטר?
שירותי קבורה ללא תשלום ע"י המוסד הלאומי ניתנים כחלק מהסדר עם מרבית בתי הקברות והם תלויים במקום מגוריו או מקום פטירתו של הנפטר. מומלץ להיעזר במחשבון איתור שירותי קבורה של המוסד לביטוח לאומי על מנת לאתר בתי קברות בהם שירותי הקבורה ניתנים למשפחה בחינם.
משפחה של אדם שנספה בפעולת איבה, זכאית לבחור את מקום הקבורה, ללא קשר למקום המגורים או הפטירה.
מי שנפטר בבית חולים זכאי להיקבר במקום מגוריו, כפי שרשום במרשם האוכלוסין, או ביישוב בו נמצא בית החולים, זאת במידה ואין במקום מגוריו בית עלמין לפי השקפתו הדתית.
האפשרות להבאה לקבורה ביישוב המגורים הקודם אינה קיימת למי ששהו בבית אבות או במחלקות סיעודיות בבתי אבות.
עבור מי שנפטר שלא בבית חולים, זכאים בני משפחתו לבחור בין הבאת הנפטר לקבורה במקום מגוריו כפי שרשום במרשם האוכלוסין, לבין הבאתו לקבורה במקום פטירתו.